אתמול הוזמנתי להקרנה חגיגית בסינמה סיטי גלילות כדי לצפות בסרט המקסים והמרגש "פיגומים",
סרט שנותן מבט שונה על החיים, מלמד הרבה, ומעורר מחשבה, גיבור הסרט אשר
לקס לוקח את הצופה למחוזות שונים, לעולם של נער שלמד להיות מחוספס כי ככה
החיים לימדו אותו, אך בתוכו יש נשמה גדולה של נער שלמרות שהוא עם קשיים
ונמצא בכיתה של ילדים שהכי לא בא להם ללמוד, מצליח בעזרת מורה מיוחד להתחבר
למה שנראה אבוד.
אשר (אשר לקס) בן
ה- 17 היה הילד הכי מופרע ביסודי, בחטיבה ועכשיו גם בתיכון, כל יום אחרי
בית הספר, אשר הולך לעבוד עם אביו מילו (יעקב כהן), בעסק המשפחתי
לפיגומים, האב נוהג בבנו ביד קשה ומכין אותו ליום בו העסק יעבור לידיים
שלו, כי מה שהכי חשוב זה לעבוד ולהמשיך את העסק המשפחתי, לימודים קצת פחות
חשובים.
כשמורה חדש לספרות (עמי
סמולרצ'יק) מלמד את הכיתה לקראת הבגרות, אשר לקס מרגיש שמישהו רואה אותו
קצת אחרת, לראשונה, הוא מדמיין לעצמו עתיד אחר מזה שמכתיב לו אביו, אך
טרגדיה בלתי צפויה טורפת את הקלפים, הסרט מפתיע מרגש ממש ממליצה לראות
אותו, נהדר גם לאנשי חינוך, ומצפה לך צחוק,בכי, והרבה התרגשות מהשחקן
הראשי,והכי חשוב לזכור שבכל אדם יש ניצוץ של רצון ללמוד להתפתח, רק צריך
להצית את האש הנכונה.
שחקנים:
אשר לקס
יעקב כהן
עמי סמולארצ'יק
קרן ברגר
בימוי ותסריט: מתן יאיר
מפיקים: גרין פרודקשנס – גל גרינשפן ורועי קורלנד, יונייטד קינג – משה אדרי ולאון אדרי, פילם פרודוקצה – סטניסלב דייז'יק.
עורך: דב שטויר
צלם ראשי: ברטוש בייניאק
מוסיקה מקורית: ישי אדר
עיצוב אמנותי: ניצן ציפרוט
בתמיכת: קרן הקולנוע הישראלי, קרן גשר, קרן הקולנוע הפולנית
אורך הסרט: 94 דקות
דבר הבמאי- מתן יאיר שכתב את הסרט בהשראת היותו מורה לבני נוער מאתגרים, ותלמידו אשר לקס הינו השחקן הראשי בסרט פיגומים,
בתשע שנים האחרונות אני עוד
כמורה להיסטוריה וספרות בתיכון היובל בהרצליה, אני מכין תלמידים לבגרות
בספרות בכיתות 'אתגר', שאליהן מגיעים בני נוער שמתקשים להתמודד עם המסגרת
החינוכית לימודית, וכיתה זו היא שלב אחרון טרם נשירה מלימודים. במהלך השנים
שאני עובד איתם, חשבתי שאצליח להפוך את הקריאה לחלק בלתי נפרד מחייהם,
לגרום להם לאהוב ספרות ולמצוא את היופי שבה, אבל לעיתים חששתי מכך שברגע
שפרק התיכון יסתיים - יסתיים לו גם פרק הספרות בחייהם, שזו אולי הפעם
האחרונה בחייהם בה הם יקראו שירים, מחזות, סיפורים קצרים ורומנים.
במהלך השנים הכרתי
נערים אלימים, מלאי צלקות וקסם,ושאלתי את עצמי מה יישאר מכל זה? מה יישאר
להם מהשיעורים שעשינו? כשהתלמידים יחזרו הביתה וישאלו אותם מה הם למדו
היום- מה הם יענו? מה נשאר מכל השעות הללו בכיתה ומה יישאר ממני אצלם?
אחד הילדים שעניינו
אותי במיוחד היה אשר, אשר היה נער שעשה הרבה בעיות בבי"ס, היה לי קשה ללמד
אותו והרבה פעמים פחדתי ממנו. אבל יחד עם זאת ראיתי שיש בו איזה גרעין של
חום, ושיש משהו שמחבר בינינו, כי שנינו לא לבשנו מסכות. אבל איך
מגיעים לתלמיד כזה? איך שיעורי הספרות יכולים להפוך למשהו משמעותי עבור
אשר? איך יכול להתרחש מפגש משמעותי בין מורה לספרות לבין תלמיד כמו אשר?
התחלתי לחשוב על עלילה שהתבססה על החוויות ועל הרגשות שלי באותה תקופה
ומצאתי שרק אירוע דרמטי של פרידה יוכל לגרום לאשר להסתכל מחדש על התקופה
בבי"ס ולראות אותה באור אחר.
הייתי זקוק לכתוב דבר שכזה כדי
למצוא משמעות בדברים שאני עושה, ביצירות שאנחנו לומדים, ולפתח תקווה
שמפגשים כאלה יכולים להתקיים בכיתה.
בסופו של דבר החלטתי
ללהק בסרט את אשר עצמו לתפקיד הראשי, וכמה מחבריו ומתלמידיי לשעבר שמשחקים
את התלמידים בכיתה, העבודה איתם בצילומים היא חוויה מרגשת ומרתקת ומהווה
סגירת מעגל מאוד משמעותית עבורי ועבורם.
הסרט חושף מפגש בין אשר, תלמיד
שלמרות הרקע הדל שהוא מגיע ממנו קיימת בו סקרנות טבעית, חוקרת ושואלת
ולצידה אימפולסיביות אלימה, הישרדותית כמעט, אל מול מורה שמזהה את הצורך של
אותו תלמיד בחום, הכוונה והרחבת אופקים. המפגש בין אשר היצרי, האלים
והאימפולסיבי לבין רמי המורה לספרות, העדין, מהורהר, מאופק הוא כמעט בלתי
אפשרי. אולם השניים חולקים תכונת אופי משותפת, הצורך בכנות לצד חוסר היכולת
'לשחק את המשחק' ולפעול לפי תכתיבי המסגרת והכללים. הם מצליחים לזהות
ולראות אחד אצל השני את הנפש ולנקות ממנה את התוויות, את מה שאנשים אומרים,
את הביקורת ואת הדעה הקדומה.
הכוונה שלי הייתה לשמור על
אותנטיות בסרט באמצעות הדיאלוגים שבסרט ובאמצעות האנרגיה והתנועה בתוך
הסצנה. להגיע לכוראוגרפיה שיהיה בה את הקצב הנכון והזרימה, ולכן בחרתי
לעבוד עם 'נון אקטורס', כי אני סבור שהדרך שבה הם מחזיקים את גופם, מדברים,
מגיבים, יקרבו אותי לתחושת הריאליזם שאני מכוון אליה, ולחזון הקולנועי של
הסרט.
דבר המפיק- גל גרינשפן:
את מתן פגשנו לפני כשנה וחצי,
כשהראה לנו סצנה מסרט שצילם עם תלמידים שלו, והחיבור שלנו אליו ולפרויקט
הזה היה עמוק ומיידי. מאז שיצאנו יחד למסע של הפקת הסרט "פיגומים", זכינו
בפרס הראשון בתחרות הפיצ'פוינט בירושלים, זכינו בפסטיבל ירושלים בפרס הסרט
הטוב ביותר ופרס השחקן הטוב ביותר, וכעת אנו מועמדים ל8 פרסי אופיר.
בעינינו, זהו סרט התבגרות שמציג
תמונת מראה ייחודית ומורכבת של הנוער ומערכת החינוך בישראל של שנת 2017.
הוא משקף מתחים חברתיים ופערים שרק הולכים וגוברים בחברה הישראלית, ושואל
שאלות נוקבות על מקומם של מורים ותלמידים במערכת החינוך, ועל היכולת של
תלמידים מרקעים מוחלשים לגשר על פערים, לפרוץ את תקרת הזכוכית בחברה
ולשנות את העתיד שלכאורה מוכתב להם.
אנו מרגישים שמתן הצליח
ליצור פורטרט אמיתי ומגוון של הנערים שהוא לימד, של אשר ושל אביו, של
המורים בבית הספר, של העובדים בפיגומים, וכל זאת במבט רגיש וחומל, שיש בו
הרבה אמת והומור, מבלי ליפול למלכודת של סטריאוטיפים ומבלי להתנשא על
דמויותיו. הרבה מכך בזכות העובדה שהוא שיתף את הנערים ואת השחקנים בתהליך
היצירה, והוא כתב ויצר את הסרט דרך ראיית העולם והשפה שלהם ומתוך ניסיון
אישי שלו.
אנו מאמינים שהסרט יכול למשוך
קהל מגוון ובטווחי גילאים שונים, ולאחר שהסרט יוקרן בפסטיבלים ויופץ מסחרית
בבתי הקולנוע, אנחנו מתכוונים להקרין אותו גם בבתי ספר ובמסגרות חינוכיות
(בליווי מתן הבמאי ואשר השחקן הראשי של הסרט). אנו מקווים שהסרט יצליח לגעת
בקהל, ולעודד שיח אמיתי ומאתגר - בין בני נוער, בין תלמידים ומורים, ובין
הורים וילדים.
מן הביקורות:
"איכות נדירה המזכירה את האחים דארדן"- שמוליק דובדבני, YNET
"הבמאי מתן יאיר מתמודד בתבונה ורגישות עם המציאות האנושית והחברתית הישראלית"- אורי קליין, הארץ
"אחד הסרטים היפים, המיוחדים והעמוקים שנעשו בארץ"- אבנר שביט, Walla!
"סרט קטן עם לב גדול!" – Screen International
“פיגומים הוא פנינה נטורליסטית" - L’humanite
"יצירת מופת קטנה של רגש, עם שחקנים ששוברים את המסך, עשוי למופת." - Toute la culture
פרסים:
פרס חג'ג' לסרט הטוב ביותר - פסטיבל ירושלים 2017
פרס חג'ג' לשחקן הטוב ביותר לאשר לקס - פסטיבל ירושלים 2017
ציון לשבח לצילום - פסטיבל ירושלים 2017
פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר לעמי סמולרצ'יק - פרסי אופיר 2017
פסטיבלים:
פסטיבל קאן
פסטיבל NEW HORIZONS
פסטיבל טורונטו
פסטיבל קלגרי
פסטיבל RAINDANCE
פסטיבל ציריך
קרדיט תמונות: יונייטד קינג, ורד אדיר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה